פיטבולית קיבלה גזר דין מוות כשנולדה – אז הגורה העקשנית עשתה מה שאף אחד לא חשב שאפשרי

לא כל אחד או כל בעל חיים נולד עם אותן היכולות או האופי – לחלק יש אומץ, לדוגמא, יש מהתחלה.

תמיד התקשינו לעצור את הדמעות כאשר קראנו על בעלי חיים שכנגד כל הסיכויים סירבו לוותר, אבל אם הסיטואציה שלהם נראתה בלתי אפשרית.

הסיפור המדהים הזה הוא על גורת פיטבול בשם סשה. קראו אותו והנס של הרוח הלוחמת של הגורה הזו לבטח תחמם לכם את הלב.

סשה הפיטבול נולדה בספטמבר. והיא נלחמה על חייה מיומה הראשון.

סשה נולדה עם שפה שסועה, מצב בו השפה העליונה מפוצלת לשתיים. כתוצאה מכך, היא לא הייתה מסוגלת לינוק.

כדי לתת לסשה את העזרה שהיא צריכה, הבעלים שלה יצר קשר עם עמותת SNARR Animal Rescue Northeast, אשר עוזרת לכלבים עם צרכים מיוחדים.

"הוא הביא אותה לביתי והיא הייתה כל כך קטנה ושברירית", אמרה קורטני בלו מהעמותה.

קורטני, שכבר טיפלה בעבר בכלבים עם בעיות דומות, מיד הבינה שצריך להאכיל את סשה עם בקבוק.

וכדי לתת לסשה סיכוי לשרוד, היא יצרה קשר עם אחות מטפלת בשם מארי דמרקו.

מארי, שכבר טיפלה בעבר בגורים שבריריים בעבר, הבטיחה לעשות כמיטב יכולתה כדי להציל את סשה. אבל היא וקורטני הבינו שהמצב לא היה טוב.

למעשה, השפה השסועה של סשה הייתה רק אחת מבעיות בריאותיות רבות.

הגורה הקטנה, שקלה רק 311 גרם, והיה לה ראש גדול בצורה לא פרופורציונלית לגוף שלה. ומסתבר שהיה לה הידרוצפולוס – מים במוח, מה שגרם למוח שלה להיות שליש מגודל המוח של האחים שלה.

למרבה הצער, הבעיות של סשה לא הסתיימו שם. היו לה בעיות מפרקים, והיא פיתחה זיהומים שהשפיעו בין השאר גם על הנשימה שלה.

אבל בדיוק כשהמצב שלה נראה קודר ושחור, היא הפתיעה את כולם…בכך שלא ויתרה.

"יש לה כוח רצון ונחישות מדהימים", אמרה מארי.

שלושה חודשים אחר כך, סשה עדיין נלחמת. היא לא גדולה מספיק כדי לעבור ניתוח, מה שהיה עוזר לה לאכול לבד ולעזור לגוף שלה לגדול לפרופורציה מתאימה לראש.

אפילו שסשה קצת יותר איטית מגורים אחרים, היא נראית מאושרת. ומעל הכל, זה ברור שהיא מקבלת הרבה מאוד אהבה מהמטפלת שלה ומבעלי החיים האחרים שבחייה.

מארי מאכילה את סשה כל 3-4 שעות במהלך היום, וכל 5 שעות בלילה כדי שהן יוכלו לישון.

כדי לחמם את סשה, מארי מלבישה אותה בסוודרים, ונראה שהיא אוהבת אותם מאוד.

אבל זה ברור שהיא מעריכה את המאמצים שעושים בשבילה. בכל פעם שמארי מאכילה את סשה, הגורה מראה לה אהבה בחזרה.

"כשאני מחזיקה אותה ומנשקת אותה, אם אני מחזיקה אותה קרוב לפנים שלי, היא מלקקת את האף שלי", אמרה מארי.

עד כה, קשה לדעת איך יראה העתיד של סשה, אבל מארי מקווה שיום אחד היא תהיה כלבה בוגרת ובריאה.

לראות את הפיטבול הקטנה נלחמת כל יום למרת כל מה שעוברת וכנגד כל הסיכויים – זה שווה את המאמץ, אמרה מארי.