לחברה לא היה סיכוי כאשר חבר שלה החל להכותה – אך אז הוא הסתכל מאחורי גבו ומיד קיבל מה שמגיע לו

אף אחד לא צריך לחוות מערכת יחסית של התעללות והרס. אך אנו כן מבינים שאנשים מפחדים ממה שעלול לקרות אם הם יחליטו לעזוב מערכת יחסים שכזו.

זה לא בלתי סביר שהם יתקעו במעגל אכזרי כאשר מתעללים בהם ללא סוף. צעד ראשון של היחלצות ממערכת יחסים כזו היא לדבר על זה עם חבר או חברה, בן/ת משפחה או כל אחד אחר שאתם בוטחים בו – בדיוק כמו הבחורה שבסיפור למטה.

משתמשת הרדיט TheSixofSwords סיפרה את הסיפור בפורום של חיות מחמד ששינו חיים של אנשים.

זה אולי לא הסיפור הכי שמח בעולם מכיוון שמדובר על סכנה של להיות במערכת יחסים עם בן זוג אלים – אך מצד שני, הסיפור גם מוכיח מדוע לכלבים יש מקום חם בלב שלנו.

כך המשתמשת SixofSwords מתארת את מה שקרה:

הכלבה שלי, קאמי, הגנה עלי ועל חברה שלי מפני החבר המטורף והמתעלל של חברה שלי. 

שתינו ידענו שהוא סוציופת מתעלל, אבל כמובן מפני שהיא הייתה חברה שלו היא הייתה בהכחשה זמן רב. בסופו של דבר, היא כבר לא יכלה להכחיש את זה וניסתה לעזוב אותו.

הוא פוצץ אותה מכות. היא הצליחה לברוח ממנו, ונסעה את הנסיעה הקצרה לביתי כדי להיות בטוחה. אבל הבית שלי לא היה בטוח. הוא עקב אחריה, בעט בדלת ושבר אותה, ופתח את המנעול מבפנים. 

הלוואי ויכולתי לומר ששתינו נעמדנו בגבורה מולו, אבל לא עשינו את זה. היא כבר עברה מספר סיבובים איתו, ולאף אחת מאיתנו לא הייתה הכשרה או ידע בהגנה עצמית. הוא הכניס אותנו לפינה ומהר מאוד השתמש באגרופים שלו ובצעיפים שלי כדי להכניע אותנו. הוא אמר לנו מה הוא עומד לעשות לשתינו (ואני לא מתכוונת לחזור על זה) ופחות או יותר השלמתי עם זה, לקבל מכות רצח, ומאיזושהי סיבה גם לא רציתי להתחנן בפניו. פשוט נהייתי משותקת. לא הרגשתי אפילו את הכאב הפיזי. באופן מנטלי…המוח שלי היה במקום אחר לגמרי. 

זה היה הרגע שקאמי, כלבת הפיטבול מעורבת עם לברדור שלי פרצה דרך הדלת השבורה ונכנסה במהירות לחדר. 

עכשיו תבינו, קאמי היא כלבה מתוקה, אוהבת ושובבה. היא הכי עדינה בעולם עם כל הילדים בשכונה ומעולם לא חשפה שיניים או נהמה על מישהו. היא אפילו הייתה שלומיאלית כזו, כלבה מתוקה. 

אבל כשקאמי תפסה את הבחור הזה, היא הייתה חיה אחרת. היא הייתה בטירוף וקצף יצא לה מהפה, מדממת מהחתכים שקיבלה מדלת הזכוכית השבורה, ולא היה אכפת לה בכלל. היא הייתה מעליו בפחות משנייה, ואני לא יכולה אפילו לתאר את הקולות שיצאו ממנה. ספרתי לאחור בראש שלי עד לרגע בו היא תקרע לבן זונה הזה את הפרצוף. 

אבל זה לא קרה. הצליל של דלת המחסן נפתחת הקפיאה את כולנו. אבא שלי חזר הביתה. הבחור ניסה לנצל את המצב ולברוח אבל קאמי סגרה אותו בפינה ונבחה, נהמה וחשפה עליו שיניים בטירוף. אבל שלי כנראה הבין שמשהו קורה כי הוא היה בחדר תוך כמה שניות עם אקדח מכוון לבחור. 

המשטרה הגיעה. הגשנו תלונה. נערך משפט, והוא נכלא להרבה מאוד זמן. מסתבר שזו לא הייתה העבירה הראשונה שלו. 

החתכים של קאמי הגלידו, וגם שלנו. כבר אין לנו דלתות זכוכית בבית.

היא ילדה מבוגרת עכשיו. ילדה מבוגרת, מתוקה ואוהבת. המוח שלה כבר לא כמו שהיה פעם, וגם הרגליים האחוריות שלה לא. היא אולי לא זוכרת מה היא עשתה עבורי (ועבור חברה שלי), אבל אני לעולם לא אשכח. היא אולי מתקרבת לסוף, אבל לעולם לא אראה בה כלבה חלשה וחסרת תועלת. היא הכלבה שלי. אני לא יודעת מה עשו כל החברים המטורפים של חברות שלי. אני אפילו לא יודעת מה אני חייבת לה, וזה היופי שבדבר. 

הנה תמונה של קאמי הגיבורה המתוקה.

כלבים הם החברים הטובים ביותר של האדם – והסיפור הזה מוכיח שהם הרבה יותר מזה.