תפילתו של כלב מביעה באופן מושלם את האהבה האוניברסלית שיש לכלבים כלפי הבעלים שלהם

הנה שיר מקסים שבהחלט שווה קריאה.

כתבה את השיר בת' נורמן האריס והוא הופיע לראשונה בטור בשם Dear Abby. אם אתם אוהבים כלבים, אתם תאהבו את זה. האריס אמרה שהיא כתבה את השיר ב 1948, כאשר היא נאלצה להיפרד מהכלב האהוב שלה – סקיפי. למרות שהיא השאירה את שמו של סקיפי מחוץ לשיר מכיוון שהמטרה של השיר הייתה להפוך למסר אוניברסלי לכל הכלבים. אתם תבינו למה היא מתכוונת ברגע שתקראו את זה. וזה לא רק עבור הכלבים, אלא גם עבור בני האדם שאוהבים את כל בעלי החיים ושמעריכים את המתנה שהם מקבלים כאשר הם מכניסים חיית מחמד אל תוך חייהם.

הנה השיר הנפלא:

תפילתו של כלב

נכתב על ידי בת' נורמן האריס (תורגם ע"י ישראדוג)

תנהג בי בעדינות, מאסטר אהוב שלי, כי אין לב בכל העולם שהוא יותר אסיר תודה על האדיבות שלך מאשר הלב שלי. 

אל תשבור את רוחי עם מקל, כי אני צריך ללקק אותך בידיים בין המרפקים, הסבלנות וההבנה שלך תלמד אותי במהירות את הדברים שאתה רוצה שאני אעשה. 

דבר אלי לעיתים קרובות, כי הקול שלך הוא המוזיקה הכי מתוקה בעולם, כפי שאתה ודאי יודע מכשכוש הזנב שלי כאשר הצעדים שלך להם אני כל כך מחכה נוגעים באוזני. 

כאשר קר ורטוב, בבקשה הכנס אותי פנימה…כי עכשיו אני חיה מבויתת, כבר לא רגיל למזג האוויר המריר…ואני לא מבקש יותר מאשר הזכות הנפלאה לשבת ליד הרגליים שלך ליד האח…ואם לא היה לך בית, הייתי מעדיף ללכת אחרייך בקרח ובשלג מאשר לנוח על הכרית הכי רכה בבית הכי חם בכל העולם…כי אתה האלוהים שלי…ואני המעריץ הכי מסור שלך. 



שמור על קערת המים שלי מלאה עם מים טריים, כי למרות שאני לא אגש אלייך כאשר היא יבשה, אני לא יכול להגיד לך מתי אני צמא. תאכיל אותי אוכל נקי, כדי שאשאר בריא, ואוכל לשחק ולעשות מה שאתה אומר לי, ללכת לצידך, ולהיות מוכן ומזומן להגן עלייך עם חיי, אם חייך יהיו בסכנה. 

ומאסטר אהוב שלי, אם המאסטר הגדול יחליט לקחת ממני את הבריאות או הראייה, אל תפנה לי את גבך. תחבק אותי בעדינות בזרועותייך כפי שאתה יודע והענק לי את היתרון שבמנוחה הנצחית…ואני אעזוב אותך עם נשימתי האחרונה כשאני יודע שהגורל שלי היה בטוח ביותר בזרועותייך. 

השיר המקסים הזה מדבר על הנאמנות והמסירות שאנחנו מקבלים בלי שהם שואלים אותנו דבר או שופטים אותנו, והאהבה שאנחנו מעניקים להם בחזרה כבעלי כלבים גאים, ובעלי מזל.